top of page

אודות

הסיפור שלי

נולדתי למשפחה חרדית בירושלים, והרקע הדתי שלי לא איפשר לי ללמוד מחול באופן מקצועי. למרות זאת, בגיל שש, התחלתי לרקוד בסטודיו קטן. הייתי לא רק הבן היחיד, אלא גם הדתי היחיד, כך שהחלטתי להחביא את הכיפה ולהסתיר את הזהות הדתית שלי. בגיל שתים עשרה מצאתי את עצמי בקפה קברט מקסים בפסטיבל חוצות היוצר בירושלים. בלי לחשוב יותר מדי, עליתי על הבמה ופשוט התחלתי לרקוד. מאז הפכתי להיות רקדן הבית שלהם במשך שנים, לצד לוליינים ופנטומימאים מעוררי השראה. בגיל ארבע עשרה החלטתי לעזוב את הדת, ומאז אני מחפש דרכים לגשר בין העבר להווה שלי, בין תרבויות ובין אנשים. בעקבות העזיבה שלי את הדת, הלכתי מיד ללמוד מחול בצורה רצינית יותר בתיכון האקדמיה למחול בירושלים ובמסלול להכשרת רקדנים בתל אביב. כבן למשפחת מהגרים, עבדתי כרקדן רחוב כדי לממן את הלימודים ולעזור לאמא שלי בשכר הדירה. בתיכון התחלתי להפוך את העבודה לאמנות כשהזמנתי חברים להצטרף אליי וליצור באופן ספונטני במרחב הציבורי.  הפרויקט זכה לתשומת לב לאחר כשרקדתי להנאתי תחת ברז כיבוי אש שהתפוצץ בתל אביב, מה שצולם ללא ידיעתי על ידי עיתונאי והפך לסרטון ויראלי. ​

 

לאורך הקריירה שלי שילבתי את התשוקה שלי לשתף בעולמי הפנימי, עם העונג שבשיתוף פעולה עם יוצרים מעוררי השראה. יצרתי עם מוזיקאים שאני מעריך כמו אביתר בנאי, תמיר מוסקט ורמי פורטיס. היום אני חבר בעמותת הכוריאוגרפים. אני יוצר, רוקד, ומנווט את דרכי בחיים מאתגרים ומלאי עניין. אני מוצא השראה באמנים איתם אני עובד, במוזיקה אלקטרונית, בלב שבור, בריקוד חסידי ובכלכלה אלטרנטיבית.

היצירה הראשונה שיצרתי ב-2015 חקרה את מערכת היחסים המתוחה אך האוהבת עם אבי החרדי, ומאז ההשראה שלי מגיעה תמיד מחוויה אישית עמוקה. לאורך השנים, בהשראת שיטת יצירה שקראתי לה ״כוריאוגרפיה בקוד פתוח״, פיתחתי גישה שמעודדת שיתופי פעולה בין-תחומיים.

לאורך השנים היה לי גם העונג לעבוד ככוריאוגרף עם מותגים כמו סופר-פארם, Artlist ו-Twentyfourseven:

לאורך הקריירה שלי הופעתי עם להקות כמו אנסמבל בת שבע (אוהד נהרין), להקת מחול ענבל, פרוייקט של להקת המחול הקיבוצית, להקת מחול עידן כהן, ועוד. לצד עבודה בלהקות, רוב הקריירה שלי היא בסצנת המחול העצמאית. במקביל לריקוד ביצירות של עצמי, אני משתף פעולה בימים אלה כרקדן עם היוצרות דפי אלטבב ורוני חדש.

A curly-haired man in a denim shirt raises his hands near his face during a dance workshop, with participants behind him

אני מרגיש תחושת שליחות עמוקה בהנגשה של ריקוד לאנשים מכל הרקעים והיכולות. זה תענוג עבורי ללמד קבוצות כל כך מגוונות, מאנשים שלא יכולים ללכת ועד רקדנים שלא יכולים לשבת בשקט. ההישג שאני הכי גאה בו הוא שיטה שפיתחתי, המזמינה משתתפים לטרנספורמציה דרך הסתכלות על העולם כמשחק מחשב. הפרקטיקה מקבלת בברכה כל רמה וכל גוף, ומעודדת להשתחרר מה״סימולציה״ ולהיכנס למסיבת הריקודים האמיתית שאנחנו קוראים לה החיים. אני גם מורה מוסמך לגאגא, שפת התנועה שפיתח אוהד נהרין, ומלמד אותה ברחבי העולם.

משחק

לאחר שלמדתי משחק בשיטת צ'בק, יישמתי את הידע הזה גם במחול. מאז לקחתי חלק בתפקידים שונים כשחקן בקולנוע ובבמה. אני גאה במיוחד בתפקיד ששיחקתי בסרטו של אורי בירגר, ״טיול לילי״, וגם בזכייה שלי בפרס השחקן בסרט ״סמואל על החולות״ של מחמוד אבו גאנם.

​

מוזיקה

A curly-haired man in a denim shirt smiles while seated at a black upright piano, playing with both hands

להרבה מאיתנו תקופת הקורונה העניקה משהו. לי זו הייתה מוזיקה. אני כותב שירים, מנגן בפסנתר, ועובד בימים אלה על האלבום הראשון שלי.

עיצוב אתר: שני בן חיים

ייעוץ חזותי ולוגואים: סופיה לוינה

 

דימויים באתר:

עמוד הבית: אולג מטלינסקי ולנה אוסייטינסקיה - Beside Films

סדנאות: אנה סמיינבה קוזאק, מאיה שהם, מריאנה סטבנבה, דניל קונטורוביץ׳

מחול: אולג מטלינסקי ולנה אוסייטינסקיה - Beside Films

מתוך perFORMming LOVE מאת רוני חדש

איליאן מרשק, בתערוכה ״עדות מקומית״ במוזיאון ארץ ישראל

אודות: וידאו: אביעד פוקס, תמונות: מריאנה סטבנבה

מתוך perFORMming LOVE מאת רוני חדש

מתוך ״טיול לילי״ מאת אורי בירגר, צילום: מאי עבאדי גרבלר

צור קשר: סנדרו זף

bottom of page